<h1>סמ"ג עשין סימן ה'</h1>
<h2>דף עד.</h2>
מצות עשה לקדש שמו הגדול שנאמר (ויקרא כ"ב ל"ב) ונקדשתי בתוך בני ישראל, ותניא בתורת כהנים בפרשת אמור (שם) ממשמע שנאמר לא תחללו שומע אני אבל קדש מה תלמוד לומר ונקדשתי מסור עצמך על קדושת שמי. וגרסינן בפרק בן סורר ומורה במסכת סנהדרין (ע"ד א') בכל יעבור ואל יהרג חוץ מעבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים, ומסקינן שם שבשעת השמד שמתכוונים הגוים להעביר (ע"פ יראים סי' ת"ג ע"ש) ישראל על דת (עי' רמב"ם יסוה"ת פ"ה ה"ג) אפילו מצוה קלה יהרג ואל יעבור, ושלא בשער השמד נמי לא אמרו אלא בצינעא אבל בפרהסיא שיש שם עשרה ישראל אפילו לשנויי ערקתא דמסאנא יהרג ואל יעבור, פירוש (ע"פ רש"י) ערקתא הם הרצועה מנעלי ישראל אם הנהיגו לשנותה משל גוים לצניעות ומנהג יהדות. וכשמוסר עצמו לא יהא כוונתו לסמוך על הנס שכל המוסר עצמו על מנת לעשות לו נס אין עושים לו נס (תו"כ שם) ואם עושין לו נס מנכין לו מזכיותיו (תענית כ' ב' ע"ש) וכן עשו חנניה מישאל ועזריה שמסרו עצמם למות שנאמר (דניאל ג' י"ח) והן לא ידיע ליהוי לך וגומר כלומר יציל או לא יציל לא-להך לית אנן פלחין (ע"פ פירוש רש"י עה"ת מהת"כ שם).
